באחד ממאמריי הקודמים הסברתי את חשיבות איסוף הראיות מצד הנפגע בתאונה – בסמוך להתרחשות התאונה.

ואולם, חשוב להבהיר כי גם הנתבעת בגין אחריותה לנזק הגוף, לדוגמה, המעביד – בתאונת עבודה, הרשות המקומית במקרה של פגיעה במקום ציבורי או חברת הביטוח (גם במקרה של תאונת דרכים) יפעלו לאיסוף ראיות בקשר לאופן התרחשות התאונה ולנזק שאירע לנפגע.

לכן, פעמים רבות חברות הביטוח משתמשות בחוקרים פרטיים לאיסוף ראיות הקשורות לתאונה ולנזק, וחוקרים פרטיים אלו פונים לנפגעים ולסביבתם במטרה לאסוף מידע, מקליטים את השיחות ומשתמשים בקלטות אלו מאוחר יותר במשפט.

חשוב לציין כי בהתאם לתקנות החוקרים הפרטיים על החוקר הפרטי להציג בפני בן שיחו את תיאורו המקצועי – כחוקר פרטי, וחל עליו איסור להתחזות לבעל מקצוע אחר או כמי שפועל מטעם אדם אחר.

לאחרונה, נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים (בתיק ת.א. (מחוזי בירושלים)9562/07 אורלי דרשן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ – החלטה מיום 28/6/2012) מקרה בו חוקר פרטי פנה לתובעת בגין נזק גוף שאירע לה בתאונה והציג את עצמו בפני התובעת כנציג עמותה בשם "חיש" שעוסקת בהתנדבות בליווי אנשים מבוגרים לטיולים בחו"ל.

התובעת האמינה לחוקר הפרטי, ושיתפה עימו פעולה תוך שהיא מוסרת לו פרטים ומידע על עצמה, כולל פרטים אישיים רבים. במהלך המשפט אותו ניהלה התובעת כנגד חברת הביטוח, ביקשה חברת הביטוח לעשות שימוש בחלק מהמידע שהוקלט בקלטת.

בית המשפט קבע כי התחזותו של החוקר לבעל מקצוע אחר היא פסולה, והתנהגותו חסרת הגינות. בנוסף נקבע ע"י בית המשפט כי על אף שלא בכל מקרה בו הופרו כללי האתיקה של החוקרים, תיפסל הראיה שהושגה על ידם, במקרה זה, בו ההתחזות של החוקר גרמה לתובעת למסור מידע אישי אשר פגע בפרטיותה, יש מקום לפסול את הגשת הקלטת כראיה.

עוד חשוב לציין כי על פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, כאשר אדם מיוצג ע"י עורך דין, חל איסור על עורך הדין של חברת הביטוח לשלוח חוקר אשר ידבר עם הנפגע המיוצג על ידי עורך דין. לכן, נפגע בתאונה, המיוצג על ידי עורך דין, אינו חייב לשתף פעולה עם החוקר, ועליו לדווח מיידית לעורך הדין המייצג אותו על פניית החוקר אליו.