כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה המשולמים בגין תקופת אי כושר כתוצאה מתאונה. הסך המקסימאלי של ימי אי כושר שיוכרו על ידי המוסד לביטוח הינו 91 יום. לאחר 91 יום, יוכל הנפגע לקבל פיצוי אך ורק בגין נכות שתקבע לו. לכן, בתום 91 הימים של אי הכושר, על הנפגע להגיש תביעה [...]Continue reading

כאשר לנפגע כי החלטת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בעניין הנכות הזמנית או הקבועה אינה תואמת את מצבו, וכי בפועל נכותו גבוהה מזו שנקבעה. חשוב לדעת כי ניתן להגיש ערר על החלטות הביטוח הן בעניין הנכויות הזמניות שנקבעו לנפגע והן בעניין הנכות הצמיתה. למען הסר ספק גם המוסד לביטוח לאומי זכאי לערער על החלטת [...]Continue reading

הגדרת תאונת עבודה כוללת מקרים רבים, שלעיתים, ללא ייעוץ משפטי מתאים, אנשים אינם יודעים כי הם זכאים לפיצוי. לדוגמה. בפסק דין תקדימי שניתן בימים האחרונים בבי משפט השלום בנצרת נקבע כי עובד יהיה זכאי לפיצוי מהמעביד בגין נזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מהלם שאחז בו לאחר שצפה בתאונת עבודה קטלנית בה נהרג חברו לעבודה, ולאחר [...]Continue reading

כאשר אדם נפגע בתאונה, לדוגמה, בתאונת עבודה, על מנת שיוכל לקבל פיצוי בגין נזקיו יהיה עליו להוכיח את נסיבות התאונה, וכן את אחריות המעביד לתאונה. לדוגמה: כאשר אדם נפגע במהלך עבודתו כתוצאה מנפילה מפיגום, על מנת לקבל פיצוי מהמעביד, יהא עליו להוכיח כי אכן הפגיעה אירעה לו כתוצאה מהנפילה מהפיגום, וכי קיימת למעביד אחריות לכך [...]Continue reading

באחד ממאמריי הקודמים הסברתי את חשיבות איסוף הראיות מצד הנפגע בתאונה – בסמוך להתרחשות התאונה. ואולם, חשוב להבהיר כי גם הנתבעת בגין אחריותה לנזק הגוף, לדוגמה, המעביד - בתאונת עבודה, הרשות המקומית במקרה של פגיעה במקום ציבורי או חברת הביטוח (גם במקרה של תאונת דרכים) יפעלו לאיסוף ראיות בקשר לאופן התרחשות התאונה ולנזק שאירע לנפגע. [...]Continue reading

במקרה של תאונת דרכים, הדרך היחידה להוכיח את נכותו של הנפגע הינה באמצעות מינוי מומחה ע"י בית המשפט. חשוב להבהיר כי מדובר בהסדר ייחודי, המתייחס רק לנפגעי תאונות דרכים. אדם שנפגע בתאונה שאינה תאונת דרכים (לדוגמה נפגעי תאונות עבודה, נפגעים בתאונות במקומות ציבוריים, נפגעים בתאונות במקומות פרטיים, נפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית וכו'), צריכים להוכיח – [...]Continue reading

בפסק דין תקדימי בהרכב מורחב של בית משפט העליון (ע"א 1326/07 ליאור המר, מדינת ישראל ואח' נ' פרופ' עמי עמית ושירותי בריאות כללית שפורסם ביום) נקבע ע"י כב' השופט ריבלין כי לא ניתן להכיר בעילת תביעה עצמאית של ילד בגין "חיים בעוולה" במקרה בו כתוצאה מהתרשלות הרופאים לא אובחנה נכות מולדת של ילד טרם לידתו. [...]Continue reading

לקוחות רבים המגיעים למשרדנו ואשר נפצעו בגופם מתלוננים על כך כי הפגיעה התרחשה במקום ציבורי, כגון מדרכות וגנים ציבוריים. חשוב לדעת כי לגופים ציבוריים כגון עיריות קיימת אחריות חוקית לשמור על תקינות השטחים הציבוריים שבתחום שיפוטם, כגון בטיחות המדרכות, הכבישים, תקינות גני המשחקים ועוד. האחריות כוללת מניעת שברים במדרכות ובכבישים, תאורה מתאימה, שילוט מונע ומזהיר [...]Continue reading

אדם זכאי לפיצוי בגין נזק גוף, לדוגמה במקרה בו הוא נפגע בתאונת דרכים, תאונות עבודה וכו'. ואולם, על אף זכותו של הנפגע לפיצוי ייתכנו מקרים בהם תביעתו תידחה על ידי בית המשפט אך ורק בשל העובדה כי הוגשה באיחור, כלומר הוגשה לאחר התקופה שנקבעה בחוק כתקופת ההתיישנות. חשוב להבהיר כי קביעת המחוקק בדבר תקופת ההתיישנות [...]Continue reading

בטור הקודם הסברתי מהי התיישנות, ובטור הזה אנסה לסקור את סעיפי החוק הרלבנטיים לעניין תקופות ההתיישנות לפי חוקים שונים הקשורים לתביעות בגין נזקי גוף. כפי שהסברתי בטור הקודם, תביעה אשר תוגש לאחר תום תקופת ההתיישנות תידחה, אך ורק בשל העובדה כי הוגשה באיחור, וללא כל קשר לסיכויי התביעה. לכן, קיימת חשיבות מכרעת לייעוץ משפטי המתייחס [...]Continue reading