במקרים רבים מתרחשות תאונות במקומות ציבוריים כתוצאה ממפגעים שונים הנמצאים במקום.
להלן מספר דוגמאות מתוך תיקים שטיפל משרדנו:
- תביעות כנגד עיריות ומועצות עקב נפילה כתוצאה מבור בכביש או במדרכה.
- תביעות כנגד מרכזי ספורט עקב רשלנות בתחזוקת המקום אשר גרמה להחלקה ופגיעת גוף.
- תביעה כנגד פארק מים בגין גלישה לא בטוחה במגלשות.
- תביעות כנגד משרד החינוך בגין התרשלות בתי ספר בזמן הפסקה, בזמן טיולים מוסדיים ובשל תחזוקה לקויה של מבנים מוסדיים.
- תביעה כנגד בית מלון כאשר אדם נפל מכיסא שקרס.
בתי המשפט הרחיבו את היריעה לגבי תחום הרשלנות, ונכון להיום בכל הדוגמאות שפורטו לעיל, חייב בית המשפט את גופים בפיצויים עבור נזקים שנגרמו כתוצאה מפגיעות הגוף שהתרחשו בשטחם.
ואולם, מדובר בדוגמאות להמחשה בלבד, וכל מקרה נבדק לגופו.
אנו ממליצים להתייעץ עם עו"ד המומחה בתחום הנזיקין בכל מקרה של פגיעה בה יש חשד לרשלנות.
פגיעה במקומות ציבוריים – מידע נוסף
הנחת העבודה היא כי מחזיק במקרקעין אליו מגיע הציבור, אחראי לשלמות גופם של המבקרים במקום.
אדם שנפגע במקום ציבורי יכול להגיש כנגד בעל המקום, או מפעיל המקום תביעה, בה עליו להוכיח קיומם של שני מרכיבים:
- קיומו של נזק.
- אחריותו של מחזיק המקרקעין לנזק.
לשני מרכיבים אלה קשר הדוק אחד לשני, כך שרק כאשר יוכיח הנפגע נזק שאירע כתוצאה מרשלנות מחזיק המקרקעין, תקום עילת תביעה.
חשוב לציין כי כאשר נגרם לאדם נזק במקום ציבורי, אולם למחזיק במקרקעין לא היתה כל רשלנות בעניין, לא ניתן יהיה לממש תביעת נזיקין כנגדו.
שלא כמו בתאונת דרכים, בית המשפט רואה בנפגע כ"שותף" לאחריות לשלמות גופו, ולפיכך ובמקרים בהם יימצא כי הנפגע התרשל באחריותו ו/או בשיקול דעתו, יקוזז חלקו באשם מסך הפיצוי הכללי בתביעה כנגד הגוף הרשלן.
לאור הרחבת האחריות יצרו חברות הביטוח פוליסות ביטוח המכסות תביעות כדוגמת התביעות שהוזכור לעיל.
פוליסות אלו, מכניסות את חברת הביטוח בנעלי הגופים הנתבעים.
שלא כמו בתאונת דרכים, במקרה של פגיעות במקומות ציבוריים לכתב התביעה יש לצרף חוות דעת מומחה רפואי בעניין הנזק הגופני הנטען.
לעיתים יש צורך לצרף חוות דעת בתחום המקצועי אשר תעיד על רשלנות הנתבע.
כחלק מניהול התביעה, יבדק הנפגע ע"י מומחה מטעם המעביד / חברת הביטוח של הנתבע, ובמידת ויווצר פער שלא ניתן לגישור ימונה ע"י בית המשפט מומחה פוסק.
בהתאם לקביעת המומחה שימונה ע"י בית המשפט ינוהל התיק, כך שלהכרעתו האם נותרת נכות לנפגע השלכה מכרעת ביחס לגובה הפיצוי.
פגיעתו של אדם במקום ציבורי אינה גורעת מזכויותיו כנפגע עבודה.
כאשר אירוע התאונה התרחש בעת שהיה התובע במהלך עבודתו (מרגע היציאה מביתו ועד שובו), למעט החריגים לכלל, נדרש התובע להגיש תביעה למיצוי זכויותיו כנגד הביטוח הלאומי – מחלקת נפגע עבודה.
סכום הפיצוי שיקבל מהביטוח הלאומי יקוזז מסכום הפיצוי הכללי שייתבע בתביעת הנזיקין כנגד הגוף שנמצא רשלן.
במידה ומסתיים התיק בפשרה ולא בפסק דין, נדרש התובע לחתום על כתב קבלה ושחרור.
כתב זה, שהינו תנאי ע"י חברת הביטוח לסיום התיק, סותם את הגולל על התנהלות התיק, ולמעשה מביא לסופיות הדיון.
מגמתה הצפויה, החוזרת ונשנית, של חברת הביטוח הינה לסיים המחלוקת בפיצוי הנמוך ביותר, ומהרגע בו חותם הנפגע על אותו כתב קבלה מתייתם התיק מזכויות עתידיות.
כל האמור לעיל מחייב כי פיצוי נכון עדיף שיתקבל ויתברר באמצעות עורכי דין המומחים בתחום.
פיצוי מהיר המוצע מחברת הביטוח, לרוב, אינו משקף את הפיצוי האמיתי והניתן לקבל בתיק.
משרדנו, אשר רכש ידע וניסיון, מאמין כי לקוח מרוצה הינו לקוח המקבל פיצוי גבוה בפרק זמן מהיר.
שני פרמטרים אלה הפכו לנר לרגלנו.
אנו נעשה הכל על מנת להביא את המירב עבור לקוחותינו באמצעות משא ומתן ענייני, ומאידך ובמידה ונידרש לכך, לא נהסס לפעול בכל עוצמתנו להשגת הפיצוי באמצעות בית המשפט.
צור קשר
שאלות ותשובות
הפיצוי נחלק למספר פרמטרים המרכיבים את הסך השלם.
בפגיעות קשות, המותירות נכות בגופו של הנפגע מורכב הפיצוי על בסיס אחוז הנכות אשר נקבע על ידי מומחה רפואי בהתאם לפרמטרים הבאים:
- הפסדי השכר שנגרמו לו מרגע הפגיעה ועד לדיון בסוגיית הפיצוי.
- הפסדי שכרו לעתיד בהתחשב בכך כי מעתה ועד לפרישתו יופחת שכרו כתוצאה מאחוז הנכות.
- הוצאות רפואיות שנגרמו לו בעבר ואשר הסתגלותו תצריך בעתיד.
- הוצאות בגין עזרה בתפקודו היום יומי לעבר ולעתיד.
- כאב וסבל.
בתאונות דרכים הפסדי השכר מוגבלים בחישובם לפי שילוש השכר הממוצע במשק, גם באם שכרו של הנפגע גבוה משכר זה, והסכום בגין כאב וסבל מחושב עפ"י החוק.
נפגע אשר התאונה לא הותירה לו נכות יחושב סך הפיצוי ללא מרכיבים עתידיים.
חשוב לציין כי תשלומים מחברות ביטוח, קרי: ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכו', אינם פוגעים ו/או מקוזזים מסכום הפיצוי.
ואולם, תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל הנפגע בקשר לתאונה (ככל שקיבל) יקוזזו מסך הפיצויים שבתיק.
עפ"י חוק, התביעה מתיישנת לאחר 7 שנים מיום התאונה.
לאחר מועד זה לא ניתן לפנות בדרישה / תביעה לפיצוי.
בהתאם לחוק ההתיישנות, קטין יוכל להגיש תביעתו עד גיל 25 (7 שנים ממועד הפיכתו לבגיר – גיל 18).
לעיתים, כאשר מדובר בתביעות שאינן מותירות נכות לנפגע, ניתן לשקול פנייה ישירה לחברת הביטוח ולא באמצעות בית המשפט.
במקרה כזה, ולאחר בחינת פוטנציאל הפיצוי המירבי, ישלח משרדנו מכתב דרישה וינהל מו"מ עם חברת הביטוח.
על מנת שהמו"מ יהיה יעיל, מגביל משרדנו פרק זמן וסכום פוטנציאלי כאמצעי להצלחת המו"מ.
משמוצה הליך המו"מ ללא עמידה ביעדים אלה, ובאישורו של התובע, תוגש תביעה.
- אגרת ביה"מ.
בתביעה בגין נזקי גוף המדובר באגרה קבועה בסך של כ- 700 ₪ שאינה תלויה בסכום התביעה.
בתביעה בגין נזקי רכוש ומימוש זכויות עפ"י פוליסות ביטוח, במועד ההגשה תשולם אגרה בגובה של 1.25% מסכום התביעה. 1.25% נוספים ישולמו טרם מועד ההוכחות.
- שכר טרחה מומחה
בתביעת נזיקין –
מימון שכר טרחתם של המומחים מטעם התובע.
ביה"מ יכול להשית חלק מהוצאות חוות דעת המומחה מטעמו על התובע.
בתביעה בגין תאונת דרכים –
מימון שכר טרחתו של המומחה מטעם ביה"מ מושת לרוב על חברת הביטוח – הנתבעת.
ואולם, לעיתים, מוצא בית המשפט לנכון, משיקויליו, כי התובע יישא בעלות זו.
- לעיתים אנו נדרשים לייעוץ רפואי לצורך שיפור הליכי המו"מ ו/או לצורך בחינת חוות דעת המומחה שמונה מטעם ביה"מ או לחוות דעת של מומחה בתחום הבטיחות. לייעוץ זה עלויות – בהתאם להיקף וסוג הייעוץ הנדרש.
פגישת היכרות וייעוץ ראשונה חינם.
על מנת להקל על לקוחותינו אשר ברוב המקרים הפגיעה הקשה גרמה לטלטלה במצבם הכלכלי, עפ"י רוב שכר הטרחה נקבע באחוזים מסכום הפיצוי העתידי שיושג.
בתביעת בגין תאונות דרכים, ובהליכים מו"ל המוסד לביטוח לאומי, שכר הטרחה נקבע לפי חוק, ולעוה"ד המטפל בתיק שיקול דעת בגביית שכר טרחתו.
לפגישה ראשונה במשרדנו יש להביא את המסמכים הבאים (ככל שמצויים בידיכם):
- מסמכים רפואיים.
- דף פרטים הכולל את פירוט אירוע התאונה, ותמונות ממקום האירוע.
- קבלות בגין הוצאות כתוצאה מהתאונה.
- תלושי שכר מהתקופה של 6 חודשים לאחר התאונה, ועד מועד הפגישה.
- אישורים על ימי מחלה.
- במקרה של תאונת עבודה – מסמכי המוסד לביטוח לאומי (ככל שקיימים).
במקרה של תאונת דרכים יש להביא בנוסף:
- צילום רישיון נהיגה בתוקף.
- צילום רישיון רכב תוקף.
- צילום תעודת ביטוח בתוקף.
- תיעוד לגבי נזקי "פח" לרכב (דו"ח שמאי, תמונות, קבלה עבור תיקונים וכו').
- אישור משטרה.
פרסומים ופסקי דין
זכאות לגמלאות המוסד לביטוח לאומי
הגדרת תאונה כתאונת דרכים
רשת ``רמי לוי`` תפצה לקוח שנפגע ברגלו כשבחר אבטיח
אחריות מכון בדיקה לחוות דעת טרם רכישת רכב
מכון הבדיקה לא ציין בחוות דעתו כי הרכב עבר תאונה קשה וכי קיימים ליקויים משמעותיים ברכב, בין השאר, בשלדה וחוייב לפצות את הרוכשת על נזקיה.
פיצוי תינוקת בגין צלקת בראש שנגרמה בניתוח קיסרי
הסכין חתך בטעות את קרקפת העובר, ולתינוקת נותרה צלקת.
