רשלנות רפואית כשמה כן היא, התרשלות במהלך טיפול ו/או ייעוץ ו/או אבחון בתחום הרפואי.
ככל בעלי המקצוע, אין אדם החסין מטעויות.
לצערנו הרב, לכשטעויות אלו באות לידי ביטוי בתחום הרפואי, ההשלכות הן בלתי הפיכות.
לא אחת, נפסק כי גם ייעוץ או איבחון מאוחר ו/או לקוי עלול ליצור נזק בלתי הפיך.
אנו נוהגים לשים את מבטחנו ברופא המטפל בנו, אולם לעיתים אנו מוצאים כי ניתן היה לבצע את הטיפול בדרך טובה יותר או במקרים יוצאי דופן למנוע רשלנות הנובעת מהיעדר שיקול דעת סביר או במקרים חריגים זלזלול.
יאמר לזכותם של הרופאים, ובעיקר אלו העובדים בבית החולים, כי הנטל והלחץ על כתפיהם לעיתים קשה מנשוא, וככל שיהיו מוכשרים וידענים, נעשות טעויות כתוצאה מהעומס הרב.
ביחד עם זאת טעויות אלו עלולות לגרום לנזק.
אנו ממליצים להתייעץ עם עו"ד המומחה בתחום הנזיקין בכל מקרה של טיפול או אבחון אשר יש בו חשד לרשלנות.
רשלנות רפואית – מידע נוסף
הנחת העבודה היא כי הצוות הרפואי, בית החולים וקופות החולים אחראים למטופלים הבאים לקבל ייעוץ או טיפול.
בהתאם לפקודת הנזיקין, על התובע להוכיח קיומם של שני מרכיבים:
- קיומו של נזק.
- אחריותו של הרופא לנזק.
לשני מרכיבים אלה קשר הדוק אחד לשני, כך שרק כאשר יוכיח הנפגע נזק שאירע כתוצאה מרשלנות הרופא, תקום עילת תביעה.
חשוב לציין כי לא כל טעות של רופא תיחשב כרשלנות, וכי לעיתים קיימת להליך רפואי תוצאה עגומה, על שלא תימצא אחריות של הצוות הרפואי.
כמו כן, יתכנו מקרים בהם הרשלנות לא גרמה לנזק, או מקרים שגם אלמלא הנזק (לדוגמה באיחור באבחון) הנזק היה נגרם.
לכן, רק לאחר שתוכח אחריותו של הרופא לנזק, יקבע בית המשפט את גובה הנזק – כפי שיפורט להלן.
שלא כמו בתאונת דרכים, במקרה של רשלנות רפואית לכתב התביעה יש לצרף חוות דעת מומחה רפואי הן בעניין אחריות הרופא והן בעניין הנזק הגופני הנטען.
פעמים מדובר בחוות דעת של מומחים שונים.
כחלק מניהול התביעה, יבדק הנפגע ע"י מומחה מטעם הנתבע / חברת הביטוח של הנתבע, ובמידת ויווצר פער שלא ניתן לגישור יכול בית המשפט למנות מומחה מטעמו.
בהתאם לקביעת המומחה שימונה ע"י בית המשפט ינוהל התיק, כך שלהכרעתו האם אירעה רשלנות והאם נותרת נכות לנפגע השלכה מכרעת ביחס לגובה הפיצוי.
במידה ומסתיים התיק בפשרה ולא בפסק דין, נדרש התובע לחתום על כתב קבלה ושחרור.
כתב זה, שהינו תנאי ע"י חברת הביטוח לסיום התיק, סותם את הגולל על התנהלות התיק, ולמעשה מביא לסופיות הדיון.
מגמתה הצפויה, החוזרת ונשנית, של חברת הביטוח הינה לסיים המחלוקת בפיצוי הנמוך ביותר, ומהרגע בו חותם הנפגע על אותו כתב קבלה מתייתם התיק מזכויות עתידיות.
כל האמור לעיל מחייב כי פיצוי נכון עדיף שיתקבל ויתברר באמצעות עורכי דין המומחים בתחום.
פיצוי מהיר המוצע מחברת הביטוח, לרוב, אינו משקף את הפיצוי האמיתי והניתן לקבל בתיק.
משרדנו, אשר רכש ידע וניסיון, מאמין כי לקוח מרוצה הינו לקוח המקבל פיצוי גבוה בפרק זמן מהיר.
שני פרמטרים אלה הפכו לנר לרגלנו.
אנו נעשה הכל על מנת להביא את המירב עבור לקוחותינו באמצעות משא ומתן ענייני, ומאידך ובמידה ונידרש לכך, לא נהסס לפעול בכל עוצמתנו להשגת הפיצוי באמצעות בית המשפט.
צור קשר
שאלות ותשובות
הפיצוי נחלק למספר פרמטרים המרכיבים את הסך השלם.
בפגיעות קשות, המותירות נכות בגופו של הנפגע מורכב הפיצוי על בסיס אחוז הנכות אשר נקבע על ידי מומחה רפואי בהתאם לפרמטרים הבאים:
- הפסדי השכר שנגרמו לו מרגע הפגיעה ועד לדיון בסוגיית הפיצוי.
- הפסדי שכרו לעתיד בהתחשב בכך כי מעתה ועד לפרישתו יופחת שכרו כתוצאה מאחוז הנכות.
- הוצאות רפואיות שנגרמו לו בעבר ואשר הסתגלותו תצריך בעתיד.
- הוצאות בגין עזרה בתפקודו היום יומי לעבר ולעתיד.
- כאב וסבל.
בתאונות דרכים הפסדי השכר מוגבלים בחישובם לפי שילוש השכר הממוצע במשק, גם באם שכרו של הנפגע גבוה משכר זה, והסכום בגין כאב וסבל מחושב עפ"י החוק.
נפגע אשר התאונה לא הותירה לו נכות יחושב סך הפיצוי ללא מרכיבים עתידיים.
חשוב לציין כי תשלומים מחברות ביטוח, קרי: ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכו', אינם פוגעים ו/או מקוזזים מסכום הפיצוי.
ואולם, תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל הנפגע בקשר לתאונה (ככל שקיבל) יקוזזו מסך הפיצויים שבתיק.
עפ"י חוק, התביעה מתיישנת לאחר 7 שנים מיום התאונה.
לאחר מועד זה לא ניתן לפנות בדרישה / תביעה לפיצוי.
בהתאם לחוק ההתיישנות, קטין יוכל להגיש תביעתו עד גיל 25 (7 שנים ממועד הפיכתו לבגיר – גיל 18).
לעיתים, כאשר מדובר בתביעות שאינן מותירות נכות לנפגע, ניתן לשקול פנייה ישירה לחברת הביטוח ולא באמצעות בית המשפט.
במקרה כזה, ולאחר בחינת פוטנציאל הפיצוי המירבי, ישלח משרדנו מכתב דרישה וינהל מו"מ עם חברת הביטוח.
על מנת שהמו"מ יהיה יעיל, מגביל משרדנו פרק זמן וסכום פוטנציאלי כאמצעי להצלחת המו"מ.
משמוצה הליך המו"מ ללא עמידה ביעדים אלה, ובאישורו של התובע, תוגש תביעה.
- אגרת ביה"מ.
בתביעה בגין נזקי גוף המדובר באגרה קבועה בסך של כ- 700 ₪ שאינה תלויה בסכום התביעה.
בתביעה בגין נזקי רכוש ומימוש זכויות עפ"י פוליסות ביטוח, במועד ההגשה תשולם אגרה בגובה של 1.25% מסכום התביעה. 1.25% נוספים ישולמו טרם מועד ההוכחות.
- שכר טרחה מומחה
בתביעת נזיקין –
מימון שכר טרחתם של המומחים מטעם התובע.
ביה"מ יכול להשית חלק מהוצאות חוות דעת המומחה מטעמו על התובע.
בתביעה בגין תאונת דרכים –
מימון שכר טרחתו של המומחה מטעם ביה"מ מושת לרוב על חברת הביטוח – הנתבעת.
ואולם, לעיתים, מוצא בית המשפט לנכון, משיקויליו, כי התובע יישא בעלות זו.
- לעיתים אנו נדרשים לייעוץ רפואי לצורך שיפור הליכי המו"מ ו/או לצורך בחינת חוות דעת המומחה שמונה מטעם ביה"מ או לחוות דעת של מומחה בתחום הבטיחות. לייעוץ זה עלויות – בהתאם להיקף וסוג הייעוץ הנדרש.
פגישת היכרות וייעוץ ראשונה חינם.
על מנת להקל על לקוחותינו אשר ברוב המקרים הפגיעה הקשה גרמה לטלטלה במצבם הכלכלי, עפ"י רוב שכר הטרחה נקבע באחוזים מסכום הפיצוי העתידי שיושג.
בתביעת בגין תאונות דרכים, ובהליכים מו"ל המוסד לביטוח לאומי, שכר הטרחה נקבע לפי חוק, ולעוה"ד המטפל בתיק שיקול דעת בגביית שכר טרחתו.
לפגישה ראשונה במשרדנו יש להביא את המסמכים הבאים (ככל שמצויים בידיכם):
- מסמכים רפואיים.
- דף פרטים הכולל את פירוט אירוע התאונה, ותמונות ממקום האירוע.
- קבלות בגין הוצאות כתוצאה מהתאונה.
- תלושי שכר מהתקופה של 6 חודשים לאחר התאונה, ועד מועד הפגישה.
- אישורים על ימי מחלה.
- במקרה של תאונת עבודה – מסמכי המוסד לביטוח לאומי (ככל שקיימים).
במקרה של תאונת דרכים יש להביא בנוסף:
- צילום רישיון נהיגה בתוקף.
- צילום רישיון רכב תוקף.
- צילום תעודת ביטוח בתוקף.
- תיעוד לגבי נזקי "פח" לרכב (דו"ח שמאי, תמונות, קבלה עבור תיקונים וכו').
- אישור משטרה.
פרסומים ופסקי דין
תביעה שהוגשה ע``י משרדנו: ``הרופאים לא אבחנו את דלקת הפרקים יותר מ-12 שנה``
``נוגה שוחררה ממוקד טרם – ונפטרה מהתייבשות 3 שעות לאחר מכן``
זכאות לגמלאות המוסד לביטוח לאומי
הגדרת תאונה כתאונת דרכים
רשת ``רמי לוי`` תפצה לקוח שנפגע ברגלו כשבחר אבטיח
אחריות מכון בדיקה לחוות דעת טרם רכישת רכב
מכון הבדיקה לא ציין בחוות דעתו כי הרכב עבר תאונה קשה וכי קיימים ליקויים משמעותיים ברכב, בין השאר, בשלדה וחוייב לפצות את הרוכשת על נזקיה.
פיצוי תינוקת בגין צלקת בראש שנגרמה בניתוח קיסרי
הסכין חתך בטעות את קרקפת העובר, ולתינוקת נותרה צלקת.