מזונות ילד קטין נקבעים על פי הדין האישי של הוריו. 

ככל שמדובר באב יהודי, אזי חל עליו הדין העברי ומכוחו חובת תשלום אבסולוטית במזונות ההכרחיים של קטין מתחת לגיל 6 שנים, כלומר בתשלום צרכיו הבסיסיים. 

סך מזונות קטין מחושב ונפסק לפי מספר רכיבים:

צרכי הילד. בסך זה, נכללים למשל הוצאות ביגוד, מזון, היגיינה, הסעות, בילויים משפחתיים וכיו"ב.  

הוצאות מדור. מדובר בחלקו של הקטין בתשלומי הקבע השונים הנוגעים למגורים בביתו וכן בשכר הדירה או בתשלומי המשכנתא. 

הוצאות רפואיות וחינוכיות ("הוצאות חריגות"). ככלל, מדובר בהוצאות רפואיות שאינן ממומנות על ידי הביטוח הרפואי, כגון טיפולי שיניים, משקפיים וכיו"ב וכן בהוצאות חינוכיות, כגון תשלומי בי"ס, שיעורים פרטיים, השתתפות בקייטנות וחוגים ועוד. 

בנוסף, בפסיקת המזונות נלקחים בחשבון הפרמטרים הבאים:

יכולותיהם הכלכליות של ההורים.

אופן חלוקת זמני השהות בין הילד להוריו.

חשוב להבהיר כי דלתו של ביהמ"ש או בד"ר תהא פתוחה לדיון חוזר בעניין מזונות קטין שנפסקו במקרה שהתקיים שינוי מהותי בנסיבות שהתקיימו בעת מתן ההחלטה, באופן שבו ניתן לעתור להגדלת או להפחתת סכום המזונות, בהתאם לעניין. 

הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ופסיקות בתי המשפט שניתנו אחריה שינו את סוגיית מזונות הקטינים מקצה לקצה. כיום פסיקת המזונות, ובפרט מזונות קטינים מעל גיל 6 שנים,  מהווה מכשיר כלכלי שתכליתו לאזן את יכולותיהם הכלכליות של הצדדים באופן שוויוני. סך המזונות שנפסק כיום תלוי בגורמים רבים, לרבות בזהות הגורם השיפוטי (שופט או דיין) אשר יקבל לידיו את התיק.