עתירה מנהלית הינה עתירה שמגיש אדם או חברה כנגד רשות – אחת מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן אנשים וגופים הממלאים תפקיד ציבורי עפ”י דין.
העתירה תעסוק בסכסוך שבין אדם לרשות, בעניינים הקבועים בתוספות לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש”ס – 2000, קרי: רוב העניינים בהם עוסקות רשויות המדינה והרשויות המקומיות – ולמעט דיון בפסילה של חוק ו/או תקנה.
אין דינה של תביעה רגילה, כדינה של עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, הן מבחינת סדרי הדין שלה, והן מבחינת הטענות המהותיות אשר ניתן לטעון בעתירה מנהלית.
כמו כן, נושא העלאת טענות כנגד רשות מחייבת טיפול מהיר ויעיל בעניין נשוא המחלוקת, על מנת שלא תטען ע”י הרשות טענת שיהוי.
למשרדנו ניסיון רב בהגשת עתירות מנהליות, ובניהול הליכים משפטיים בבית המשפט לעניינים מנהליים, בתחום המכרזים, ובכלל.
אנו מאמינים שהניסיון הרב שצברנו בייצוג עותרים בעתירות מנהליות, ביחד עם המקצועיות והמהירות בטיפול בתיק, מביאים לתוצאה הטובה ביותר עבור לקוחותינו.
ייחודיות הדיון בעתירות המנהליות
עפ”י החוק בתי המשפט שהוסמכו לשמש כבתי המשפט לעניינים מנהליים הינם בית המשפט המחוזיים – והערעור על החלטתם יוגש לבית המשפט העליון.
מטרת החוק היתה לצמצם את המקרים אשר יגיעו לדיון בבית המשפט העליון – בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק (בג”צ), ע”י העברת הדיון לבתי המשפט המנהליים שהוקמו על בסיס החוק.
על כן, הטענות המועלות בבתי המשפט לעניינים מנהליים הינן טענות שהיו מועלות לפנים בבג”צ, קרי: טענות כנגד החלטות הרשות אשר ניתנו ב היעדר סמכות ו/או סבירות ו/או באי ניקיון כפיים ו/או תוך אפלייה פסולה וכו’.
בנוסף, תקנות סדר הדין שנקבעו לבתי המשפט לעניינים מנהליים הפכו את הדיון בביה”מ הנ”ל דומה במידה רבה מאד לדיון בבג”צ.
כך לדוגמה, העתירה תוגש ביחד עם תצהיר המאשר את האמור בה.
למעט במקרים מיוחדים, בהם יתבקש ביה”מ לאשר זאת, לא ישמעו עדים בדיון בעתירה, והעתירה תוכרע על בסיס כתבי בית הדין שהוגשו ע”י הצדדים, עקרי הטיעון והשלמת הטיעון בעל פה ועוד.
דוגמה נוספת היא המועד להגשת העתירה.
בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשס”א – 2000 נקבע כי עתירה תוגש ללא שיהוי ולכל היותר 45 ימים יום מיום קבלת ההחלטה ע”י הרשות (אלא אם יוארך המועד בהחלטת בית המשפט).
מכאן, שהגשת עתירה מנהלית מחייבת מומחיות וידע ספציפיים בתחום זה.
