בפסק דין תקדימי בהרכב מורחב של בית משפט העליון (ע"א 1326/07 ליאור המר, מדינת ישראל ואח' נ' פרופ' עמי עמית ושירותי בריאות כללית שפורסם ביום) נקבע ע"י כב' השופט ריבלין כי לא ניתן להכיר בעילת תביעה עצמאית של ילד בגין "חיים בעוולה" במקרה בו כתוצאה מהתרשלות הרופאים לא אובחנה נכות מולדת של ילד טרם לידתו. [...]Continue reading

בטור הקודם הסברתי מהי התיישנות, ובטור הזה אנסה לסקור את סעיפי החוק הרלבנטיים לעניין תקופות ההתיישנות לפי חוקים שונים הקשורים לתביעות בגין נזקי גוף. כפי שהסברתי בטור הקודם, תביעה אשר תוגש לאחר תום תקופת ההתיישנות תידחה, אך ורק בשל העובדה כי הוגשה באיחור, וללא כל קשר לסיכויי התביעה. לכן, קיימת חשיבות מכרעת לייעוץ משפטי המתייחס [...]Continue reading

במאמרים הקודמים הסברתי בהרחבה מהי התיישנות, וציינתי את תקופות התיישנות לפי חוקים מסויימים. כפי שהסברתי נושא ההתיישנות הוא מהותי, שכן תביעה שתוגש לאחר תקופת ההתיישנות תידחה לאור העובדה שהוגשה באיחור, מבלי להתייחס בכלל לסיכויי התביעה. קיימים חוקים שונים הקובעים תקופות התיישנות שונות לתביעות שמוגשות על פיה, ולכן קיימת חשיבות מכרעת לייעוץ משפטי בכל מקרה ומקרה, [...]Continue reading

בטור הקודם הסברתי כי באופן כללי, תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק – בתביעות שאינן במקרקעין – היא שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה. כלומר, במקרה של תאונה, על התובע להגיש את תביעתו לפיצוי בתקופה שעד לשבע שנים מיום קרות אירוע התאונה. ואולם, קביעות ספציפיות בחוקים מסויימים, גוברים על הקביעה הכללית בחוק ההתיישנות. במאמר זה אביא מספר [...]Continue reading