חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג – 1973, קובע כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". החוק מוסיף עוד 3 מקרים שייחשבו כתאונות דרכים: במקרה של התפוצצות או התלקחות של הרכב בשל רכיב או חומר החיוני לכושר נסיעתו. במקרה של פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות [...]Continue reading

על מנת להוכיח כי לאדם שנפגע בתאונת דרכים נותרה נכות רפואית, עליו לבקש מבית המשפט, ביחד עם הגשת תביעתו, בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הרלבנטיים. קיימת חשיבות רבה להתייעצות עם עורך דין המומחה בתחום תאונות הדרכים, על מנת שהבקשה תכלול את כל המומחים הרלבנטיים לפגיעותיו של הנפגע. כפי שהסברתי, לגובה הנכות הרפואית שתיקבע – באם [...]Continue reading

תאונה עבודה, כשמה כן היא, תאונה שאירעה במהלך העבודה. מדובר בהגדרה רחבה שכוללת אירועים מסוגים שונים. לדוגמה, אנשים רבים אינם יודעים כי גם תאונות שהתרחשו בדרך לעבודה ובחזרה ממנה הינן תאונות עבודה, והנפגע זכאי לפנות בגינן למחלקת "תאונות עבודה" במוסד לביטוח לאומי. לכן תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה תיחשב גם היא כתאונת [...]Continue reading

בטור זה אתחיל להסביר את ההליכים הדרושים לצורך מימוש זכויות המגיעות מהביטוח הלאומי במקרה של תאונת עבודה. השלב הראשון הינו הגשת תביעה להכרה ותשלום דמי פגיעה. בבואנו להגיש תביעה מול המוסד לביטוח לאומי, עלינו למלא תביעה להכרה - טופס שמספרו 211 – טופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה". טופס זה חשוב ביותר [...]Continue reading

בטורים הקודמים הסברתי מהי תאונת עבודה, וכיצד יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה ותשלום דמי פגיעה. בטור הזה אסביר מהם דמי הפגיעה המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, ומהי גמלת נכות. כפי שהסברתי, לאחר הגשת התביעה להכרה, ובכפוף לכך שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, יקבל הנפגע "אישור ההכרה" המהווה כיסוי לליקויים שנגרמו לו. לאחר [...]Continue reading

לאחר שהוגשה והתקבלה תביעת נכות לביטוח הלאומי בתאונת עבודה, ישלם המוסד לביטוח לאומי לנפגע גמלה. עתה, אסביר, על גמלאות הנכות שמשלם המוסד לביטוח לאומי לאחר שנקבעה נכותו של נפגע בעבודה (נכות זמנית או נכות צמיתה – קבועה). במקרה בו נקבעת לנפגע נכות זמנית כתוצאה מהתאונה, מדובר בנכות המוגבלת לתקופה מסויימת. לדוגמה 30% נכות לתקופה של [...]Continue reading

כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה המשולמים בגין תקופת אי כושר כתוצאה מתאונה. הסך המקסימאלי של ימי אי כושר שיוכרו על ידי המוסד לביטוח הינו 91 יום. לאחר 91 יום, יוכל הנפגע לקבל פיצוי אך ורק בגין נכות שתקבע לו. לכן, בתום 91 הימים של אי הכושר, על הנפגע להגיש תביעה [...]Continue reading

כאשר לנפגע כי החלטת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בעניין הנכות הזמנית או הקבועה אינה תואמת את מצבו, וכי בפועל נכותו גבוהה מזו שנקבעה. חשוב לדעת כי ניתן להגיש ערר על החלטות הביטוח הן בעניין הנכויות הזמניות שנקבעו לנפגע והן בעניין הנכות הצמיתה. למען הסר ספק גם המוסד לביטוח לאומי זכאי לערער על החלטת [...]Continue reading

אדם זכאי לפיצוי בגין נזק גוף, לדוגמה במקרה בו הוא נפגע בתאונת דרכים, תאונות עבודה וכו'. ואולם, על אף זכותו של הנפגע לפיצוי ייתכנו מקרים בהם תביעתו תידחה על ידי בית המשפט אך ורק בשל העובדה כי הוגשה באיחור, כלומר הוגשה לאחר התקופה שנקבעה בחוק כתקופת ההתיישנות. חשוב להבהיר כי קביעת המחוקק בדבר תקופת ההתיישנות [...]Continue reading