תאונה עבודה, כמה כן היא, תאונה שאירעה במהלך העבודה.
הפיצוי לו זכאי העבודה הינו משני גורמים עיקריים:
- פיצוי לו זכאי העובד מהמוסד לביטוח לאומי – מחלקת נפגעי עבודה.
- פיצוי משלים לו זכאי התובע בשל רשלנותו של המעביד אשר גרמה לפגיעה.
בנוסף לפגיעות השגרתיות של אדם הנפגע בעבודה, קיימות פגיעות נוספת אותן ניתן לשייך להגדרה "מחלת מקצוע".
מדובר בסוגי מחלות כגון, עבודה ברעשים חזקים הגורמים לירידה בשמיעה, חשיפה לחומרים העלולים לגרום לפגיעה במערכת הנשימה ולפגיעה בעור, ולמקרים המוגדרים בביטוח הלאומי כ"מיקרוטראומה".
מיקרואטרואמה הינה מחלה הנגרמת עקב סדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות עד שהן יוצרות נזק מצטבר המהווה את המחלה.
תאונות עבודה – מידע נוסף
הנחת העבודה היא כי המעביד אחראי לשלמות גופו של העובד.
המעביד הוא אשר בקיא בתחום העבודה הנדרש, המעביד הוא אשר מחוייב לדאוג לבטיחותו של העובד (ביגוד מתאים, הדרכה ותנאי עבודה בטוחים).
לעובד אשר נפגע כתוצאה מרשלנותו של המעביד זכות לתבוע ממנו את הנזקים שנגרמו לו.
בתביעה מול מעביד, על העובד להוכיח 2 מרכיבים:
- קיומו של נזק.
- אחריותו של המעביד לנזק.
לשני מרכיבים אלה קשר הדוק אחד לשני, כך שרק כאשר יוכיח הנפגע נזק שאירע כתוצאה מרשלנות מעביד, תקום עילת תביעה.
רוב המעבידים מגבים רשלנותם בפוליסת ביטוח מסוג "חבות מעבידים".
מעביד אשר נתבע על ידי עובדו, יפעיל פוליסה זו, ולמעט השתתפותו העצמית, תישא המבטחת בכל נזקי העובד.
חשוב לציין כי אדם אשר נפגע בעבודה ומצידו של המעביד לא היתה כל רשלנות, לא ניתן יהיה לממש תביעת נזיקין כנגד המעביד.
שלא כמו בתאונת דרכים, בית המשפט רואה בעובד הסביר כ"שותף" לאחריות לשלמות גופו, ולפיכך ובמקרים בהם יימצא כי העובד התרשל באחריותו ו/או בשיקול דעתו המקצועי, יקוזז חלקו באשם מסך הפיצוי הכללי בתביעת חבות המעבידים.
בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג – 1973, לכתב התביעה יש לצרף בקשה למינוי מומחים בתחום בהם נוצרו הליקויים כתוצאה מאירוע התאונה.
בית המשפט מצידו, יבחן האם המסמכים מעידים כי נוצרה "ראשית ראייה" לקיום נכות רפואית, ובהתאם לכך ימנה מומחה מטעמו.
כמובן, שלחברה הביטוח / הנתבעת, זכות מלאה לנסות ולהדוף את מינוי המומחה אשר מינויו מגדיל את אחוזי ההצלחה בתיק.
בהתאם לקביעת המומחה ינוהל התיק, כך שלהכרעתו האם נותרת נכות לנפגע השלכה מכרעת ביחס לגובה הפיצוי.
במקרה של תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, וכאשר הביטוח הלאומי הכיר בתאונה וקבע לנפגע נכות, אזי נכות זו הינה הנכות הקובעת גם בתביעה כנגד מבטח הרכב בבית המשפט, ואין צורך בבקשה למינוי מומחה רפואי.
כל אדם אשר נפגע במהלך עבודתו זכאי לפיצוי מה"ביטוח הלאומי".
התביעה לביטוח לאומי אינה מחייבת הוכחה של רשלנות המעביד, אלא רק הוכחה כי התאונה אירעה במהלך עבודתו.
התביעה כנגד המעביד משלימה את הפיצוי שמקבל העובד מביטוח לאומי, כלומר מסך הפיצויים שיפסקו לניזוק יופחתו התגמולים שקיבל הניזוק מהביטוח הלאומי.
למסמכים המוגשים לביטוח לאומי השפעה מכרעת לגבי היכולת לקבל פיצוי מהמעביד, ולכן קיימת חשיבות רבה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתביעות בגין תאונות עבודה עוד בטרם הפנייה למוסד לביטוח לאומי.
אדם אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו (החל מצאתו מהבית ועד חזרתו) זכאי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג – 1973 לפיצוי ממבטחת הרכב בו נפגע ולא מהמעביד.
גם במקרה כזה, יש להגיש תביעת הכרה למחלקת נפגעי העבודה של המוסד לביטוח לאומי, בתוך שנה ממועד התאונה.
את הפיצוי המשלים לפיצוי שיינתן ע"י המוסד לביטוח לאומי יש לתבוע ממבטחת הרכב – לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
במידה ומסתיים התיק בפשרה ולא בפסק דין, נדרש התובע לחתום על כתב קבלה ושחרור.
כתב זה, שהינו תנאי ע"י חברת הביטוח לסיום התיק, סותם את הגולל על התנהלות התיק, ולמעשה מביא לסופיות הדיון.
מגמתה הצפויה, החוזרת ונשנית, של חברת הביטוח הינה לסיים המחלוקת בפיצוי הנמוך ביותר, ומהרגע בו חותם הנפגע על אותו כתב קבלה מתייתם התיק מזכויות עתידיות.
כל האמור לעיל מחייב כי פיצוי נכון עדיף שיתקבל ויתברר באמצעות עורכי דין המומחים בתחום.
פיצוי מהיר המוצע מחברת הביטוח, לרוב, אינו משקף את הפיצוי האמיתי והניתן לקבל בתיק.
משרדנו, אשר רכש ידע וניסיון, מאמין כי לקוח מרוצה הינו לקוח המקבל פיצוי גבוה בפרק זמן מהיר.
שני פרמטרים אלה הפכו לנר לרגלנו.
אנו נעשה הכל על מנת להביא את המירב עבור לקוחותינו באמצעות משא ומתן ענייני, ומאידך ובמידה ונידרש לכך, לא נהסס לפעול בכל עוצמתנו להשגת הפיצוי באמצעות בית המשפט.
צור קשר
שאלות ותשובות
הפיצוי נחלק למספר פרמטרים המרכיבים את הסך השלם.
בפגיעות קשות, המותירות נכות בגופו של הנפגע מורכב הפיצוי על בסיס אחוז הנכות אשר נקבע על ידי מומחה רפואי בהתאם לפרמטרים הבאים:
- הפסדי השכר שנגרמו לו מרגע הפגיעה ועד לדיון בסוגיית הפיצוי.
- הפסדי שכרו לעתיד בהתחשב בכך כי מעתה ועד לפרישתו יופחת שכרו כתוצאה מאחוז הנכות.
- הוצאות רפואיות שנגרמו לו בעבר ואשר הסתגלותו תצריך בעתיד.
- הוצאות בגין עזרה בתפקודו היום יומי לעבר ולעתיד.
- כאב וסבל.
בתאונות דרכים הפסדי השכר מוגבלים בחישובם לפי שילוש השכר הממוצע במשק, גם באם שכרו של הנפגע גבוה משכר זה, והסכום בגין כאב וסבל מחושב עפ"י החוק.
נפגע אשר התאונה לא הותירה לו נכות יחושב סך הפיצוי ללא מרכיבים עתידיים.
חשוב לציין כי תשלומים מחברות ביטוח, קרי: ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכו', אינם פוגעים ו/או מקוזזים מסכום הפיצוי.
ואולם, תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל הנפגע בקשר לתאונה (ככל שקיבל) יקוזזו מסך הפיצויים שבתיק.
עפ"י חוק, התביעה מתיישנת לאחר 7 שנים מיום התאונה.
לאחר מועד זה לא ניתן לפנות בדרישה / תביעה לפיצוי.
בהתאם לחוק ההתיישנות, קטין יוכל להגיש תביעתו עד גיל 25 (7 שנים ממועד הפיכתו לבגיר – גיל 18).
לעיתים, כאשר מדובר בתביעות שאינן מותירות נכות לנפגע, ניתן לשקול פנייה ישירה לחברת הביטוח ולא באמצעות בית המשפט.
במקרה כזה, ולאחר בחינת פוטנציאל הפיצוי המירבי, ישלח משרדנו מכתב דרישה וינהל מו"מ עם חברת הביטוח.
על מנת שהמו"מ יהיה יעיל, מגביל משרדנו פרק זמן וסכום פוטנציאלי כאמצעי להצלחת המו"מ.
משמוצה הליך המו"מ ללא עמידה ביעדים אלה, ובאישורו של התובע, תוגש תביעה.
- אגרת ביה"מ.
בתביעה בגין נזקי גוף המדובר באגרה קבועה בסך של כ- 700 ₪ שאינה תלויה בסכום התביעה.
בתביעה בגין נזקי רכוש ומימוש זכויות עפ"י פוליסות ביטוח, במועד ההגשה תשולם אגרה בגובה של 1.25% מסכום התביעה. 1.25% נוספים ישולמו טרם מועד ההוכחות.
- שכר טרחה מומחה
בתביעת נזיקין –
מימון שכר טרחתם של המומחים מטעם התובע.
ביה"מ יכול להשית חלק מהוצאות חוות דעת המומחה מטעמו על התובע.
בתביעה בגין תאונת דרכים –
מימון שכר טרחתו של המומחה מטעם ביה"מ מושת לרוב על חברת הביטוח – הנתבעת.
ואולם, לעיתים, מוצא בית המשפט לנכון, משיקויליו, כי התובע יישא בעלות זו.
- לעיתים אנו נדרשים לייעוץ רפואי לצורך שיפור הליכי המו"מ ו/או לצורך בחינת חוות דעת המומחה שמונה מטעם ביה"מ או לחוות דעת של מומחה בתחום הבטיחות. לייעוץ זה עלויות – בהתאם להיקף וסוג הייעוץ הנדרש.
פגישת היכרות וייעוץ ראשונה חינם.
על מנת להקל על לקוחותינו אשר ברוב המקרים הפגיעה הקשה גרמה לטלטלה במצבם הכלכלי, עפ"י רוב שכר הטרחה נקבע באחוזים מסכום הפיצוי העתידי שיושג.
בתביעת בגין תאונות דרכים, ובהליכים מו"ל המוסד לביטוח לאומי, שכר הטרחה נקבע לפי חוק, ולעוה"ד המטפל בתיק שיקול דעת בגביית שכר טרחתו.
לפגישה ראשונה במשרדנו יש להביא את המסמכים הבאים (ככל שמצויים בידיכם):
- מסמכים רפואיים.
- דף פרטים הכולל את פירוט אירוע התאונה, ותמונות ממקום האירוע.
- קבלות בגין הוצאות כתוצאה מהתאונה.
- תלושי שכר מהתקופה של 6 חודשים לאחר התאונה, ועד מועד הפגישה.
- אישורים על ימי מחלה.
- במקרה של תאונת עבודה – מסמכי המוסד לביטוח לאומי (ככל שקיימים).
במקרה של תאונת דרכים יש להביא בנוסף:
- צילום רישיון נהיגה בתוקף.
- צילום רישיון רכב תוקף.
- צילום תעודת ביטוח בתוקף.
- תיעוד לגבי נזקי "פח" לרכב (דו"ח שמאי, תמונות, קבלה עבור תיקונים וכו').
- אישור משטרה.
פרסומים ופסקי דין
זכאות לגמלאות המוסד לביטוח לאומי
הגדרת תאונה כתאונת דרכים
רשת ``רמי לוי`` תפצה לקוח שנפגע ברגלו כשבחר אבטיח
אחריות מכון בדיקה לחוות דעת טרם רכישת רכב
מכון הבדיקה לא ציין בחוות דעתו כי הרכב עבר תאונה קשה וכי קיימים ליקויים משמעותיים ברכב, בין השאר, בשלדה וחוייב לפצות את הרוכשת על נזקיה.
פיצוי תינוקת בגין צלקת בראש שנגרמה בניתוח קיסרי
הסכין חתך בטעות את קרקפת העובר, ולתינוקת נותרה צלקת.
